מתוך הספר נסיכת הלפת ואגדות חדשות נוספות שהתגלו / פרנץ
קסאבר וון שונוורת'
תרגום: נועה ויכנסקי
מעשה בדייג אחד, שעבד עבור רוזן ששילם לו היטב, משום שאותו דייג דג עבורו שלל רב.
אולם יום אחד אזל מזלו של הדייג, והרוזן, מאוכזב, פיטר אותו. במשך זמן-מה חי הדייג
מחסכונותיו, אולם אלה אזלו במהרה.
בצר לו, ניסה לחזור ולדוג פעמים אחדות, אך רשתותיו לא העלו דבר. הוא ישב בסירתו ובכה מרה.
לפתע הגיחה בת ים יפהפיה מן המים. "למה אתה בוכה?", שאלה.
הוא הסביר לה מדוע הוא נסער כל כך.
"אעזור לך, אבל רק אם תבטיח לתת לי את מה שאינך יודע שנמצא בביתך. אני זו ששלחה אליך את הדגים, ואני זו שהרחיקה אותם ממך".
הדייג הבטיחה לה את שביקשה, ומיד דג שלל עצום של דגים. הוא שב הביתה שמח.
כשסיפר לאשתו על המחיר ששילם עבור השלל, פניה נפלו. היא היתה בהריון, והוא לא ידע על כך.
השניים התנחמו במחשבה שהילד יוטבל לנצרות, וכך יהיה מוגן במידה מסויימת מבת הים.
מזלו של הדייג חזר אליו, ושוב רשתותיו נמלאו דגה. הרוזן החזיר אותו לשירותו.
בשעה היעודה, נולד בן, והוא נקרא לוקאס. הוא היה חזק בגופו וברוחו, והוחלט כי יהיה לכומר. אולם לאחר סיום לימודיו, הוא לא הצליח לערוך את המיסה הראשונה שלו, הואיל והיה שייך לבת הים. לכן, הוא ויתר על הכמורה, והפך לעושה-חביות.
הוא יצא לדרך, ובדרכו פגש כמה חיות שרבו על פגר סוס. הן לא הצליחו להחליט איך לחלקו ביניהן. היו שם דב, שועל, בז ונמלה. הן ביקשו מלוקאס לעזור להן בחלוקה. לוקאס נתן את הרגליים האחוריות והקדמיות לדב, שהיה מרוצה. את הגב – לשועל, את הקרביים לבז ואת הראש לנמלה, והמשיך ברדכו.
בצר לו, ניסה לחזור ולדוג פעמים אחדות, אך רשתותיו לא העלו דבר. הוא ישב בסירתו ובכה מרה.
לפתע הגיחה בת ים יפהפיה מן המים. "למה אתה בוכה?", שאלה.
הוא הסביר לה מדוע הוא נסער כל כך.
"אעזור לך, אבל רק אם תבטיח לתת לי את מה שאינך יודע שנמצא בביתך. אני זו ששלחה אליך את הדגים, ואני זו שהרחיקה אותם ממך".
הדייג הבטיחה לה את שביקשה, ומיד דג שלל עצום של דגים. הוא שב הביתה שמח.
כשסיפר לאשתו על המחיר ששילם עבור השלל, פניה נפלו. היא היתה בהריון, והוא לא ידע על כך.
השניים התנחמו במחשבה שהילד יוטבל לנצרות, וכך יהיה מוגן במידה מסויימת מבת הים.
מזלו של הדייג חזר אליו, ושוב רשתותיו נמלאו דגה. הרוזן החזיר אותו לשירותו.
בשעה היעודה, נולד בן, והוא נקרא לוקאס. הוא היה חזק בגופו וברוחו, והוחלט כי יהיה לכומר. אולם לאחר סיום לימודיו, הוא לא הצליח לערוך את המיסה הראשונה שלו, הואיל והיה שייך לבת הים. לכן, הוא ויתר על הכמורה, והפך לעושה-חביות.
הוא יצא לדרך, ובדרכו פגש כמה חיות שרבו על פגר סוס. הן לא הצליחו להחליט איך לחלקו ביניהן. היו שם דב, שועל, בז ונמלה. הן ביקשו מלוקאס לעזור להן בחלוקה. לוקאס נתן את הרגליים האחוריות והקדמיות לדב, שהיה מרוצה. את הגב – לשועל, את הקרביים לבז ואת הראש לנמלה, והמשיך ברדכו.
הדב חשב, שאין זה הוגן לתת ללוקאס ללכת ללא הוקרת
תודה כלשהי, והורה לשועל לקרוא לו חזרה. החיות אסירות התודה העניקו ללוקאס את
היכולת לשנות את צורתו אליהן, כל אימת שיחפוץ. לוקאס פרץ בצחוק והמשיך בדרכו.
בעודו הולך, הבחין בכמה חוגלות מנקרות גרגירים. כדי לבחון את המתנה שקיבל מהחיות,
הוא החליט להפוך עצמו לשועל. מיד הפך לשועל ותפס חוגלות ככל שיכול היה לשאת. הוא
לקח אותן איתו לעיר הסמוכה, וביקש שיצלו אותן עבורו בפונדק.
בערך באותו הזמן, נכנסו לפונדק ארבעה גברים, התיישבו והימרו במשחק קלפים. לוקאס שכב על מיטת קש מאחורי התנור, והבחין שלאחד הגברים כבר יש ערימה מכובדת של כסף לפניו. הוא הפך עצמו לנמלה וזחל תחת השולחן, אז השתנה לדב, הפך את השולחן והעיף את המטבעות. הגברים נסו בפחד. אז חזר לצורתו האנושית, אסף את המטבעות, שכב על גבי הקש ונרדם. בבוקר שילם את חובו לפונדק ועזב.
לוקאס הגיע לעיר שכל תושביה היו באבל. דגל שחור עם גולגולת עליו התנוסס ממגדל. הוא חיפש מקום ללון ושאל את הפונדקאי מה קרה.
התברר, שלמלך יש 3 בנות מוכנות להנשא. שלושתן יפות ודומות זו לזו שאיש לא יכול להבדיל ביניהן. המלך החליט שהבת האמצעית תירש אותו.
"'מי שרוצה לרשת את ממלכתי, עליו לנחש מי היא', זה מה שהמלך דורש. ואם תטעה בניחוש – תומת. כל כך הרבה אנשים כבר מתו, וכולנו אבלים", הסביר בעל הפונדק.
לוקאס פנה לעבר הטירה והתבונן בגן, שהיה מוקף בחפיר עמוק, וראה את הנסיכות מטיילות להן להנאתן. הוא הפך עצמו לבז, ועף מעץ לעץ. הוא תפס את תשומת לבן של הנסיכות, והניח לאחת מהן לתפוס אותו.
הוא נחת על כף ידה, והיא לקחה אותו לחדרה, שם ניתן לו מוט מוזהב לשבת עליו. בזמן שישנה, לוקאס חזר לצורתו האנושית, אך כעת היה לבוש בגדים יפים ויקרי ערך. הוא אחז בידה של הנסיכה והיא התעוררה. הוא הסביר לה, שהוא הבז שתפסה, והוא אוהב אותה.
בתחילה, פחדה הנסיכה עד מוות מהזר שהופיע בחדרה ומדבריו, אך עד מהרה החלה לחבבו והודתה שהיא היתה הנסיכה האמצעית.
היא נתנה לו את טבעתה והראתה לו סרט משי אדום אותו תכננה לעטוף סביב אמתה הימנית.
כך יוכל לזהות אותה כשיגיע הרגע. הנסיכה פתחה את החלון והבז עף החוצה.
הזר בא למחרת לבקש לראות את המלך ולזכות בידה של בתו האמצעית. המלך ופמלייתו הצטערו על הבחור הצעיר. הוא היה כה נאה ומקסים, שהם קיוו שיצליחו להניאו מהמשימה המסוכנת שנטל על עצמו.
אך לוקאס היה נחוש, והוזמן להכנס לאולם שבו חיכו שלוש הנסיכות.
התליין כבר עמד שם, עם חרב חדה בידו.
לוקאס הובא אל שלוש האחיות. אחת מהן עמדה קצת לפני האחרות, וענדה את הסרט האדום סביב אצבעה. הוא הכריז כי היא הבת האמצעית, ואכן צדק.
כולם בחצר המלוכה ובעיר שמחו. המלך התחרט על שבועתו זה זמן רב, והוטרד מהסוף האלים שפקד מחזרים תמימים. הוא שמח לתת את יד בתו למחזר מוצלח.
השניים חיו באושר שנים רבות.
יום אחד, לוקאס יצא לציד. אשתו ניסתה למנוע ממנו ללכת, כי היתה לה תחושה מבשרת רעות. אך הוא לא הקשיב לה. היה זה יום חם, והוא חש צמא לאחר שניסה לצוד צבי. הוא שכח את כל אזהרות אמו להתרחק ממים. הוא רכב לפני האחרים וגילה מעיין.
רק התכופך ונגע במים בידו – בת הים תפסה אותו ומשכה אותו למצולות.
"שילמתי מחיר יקר עבורך", היא אמרה.
הנסיכה שמעה את החדשות העצובות. ללא היסוס מהרה להגיע למעיין על מנת למצוא את לוקאס. היא ישבה על הגדה והחלה לבכות.
בערך באותו הזמן, נכנסו לפונדק ארבעה גברים, התיישבו והימרו במשחק קלפים. לוקאס שכב על מיטת קש מאחורי התנור, והבחין שלאחד הגברים כבר יש ערימה מכובדת של כסף לפניו. הוא הפך עצמו לנמלה וזחל תחת השולחן, אז השתנה לדב, הפך את השולחן והעיף את המטבעות. הגברים נסו בפחד. אז חזר לצורתו האנושית, אסף את המטבעות, שכב על גבי הקש ונרדם. בבוקר שילם את חובו לפונדק ועזב.
לוקאס הגיע לעיר שכל תושביה היו באבל. דגל שחור עם גולגולת עליו התנוסס ממגדל. הוא חיפש מקום ללון ושאל את הפונדקאי מה קרה.
התברר, שלמלך יש 3 בנות מוכנות להנשא. שלושתן יפות ודומות זו לזו שאיש לא יכול להבדיל ביניהן. המלך החליט שהבת האמצעית תירש אותו.
"'מי שרוצה לרשת את ממלכתי, עליו לנחש מי היא', זה מה שהמלך דורש. ואם תטעה בניחוש – תומת. כל כך הרבה אנשים כבר מתו, וכולנו אבלים", הסביר בעל הפונדק.
לוקאס פנה לעבר הטירה והתבונן בגן, שהיה מוקף בחפיר עמוק, וראה את הנסיכות מטיילות להן להנאתן. הוא הפך עצמו לבז, ועף מעץ לעץ. הוא תפס את תשומת לבן של הנסיכות, והניח לאחת מהן לתפוס אותו.
הוא נחת על כף ידה, והיא לקחה אותו לחדרה, שם ניתן לו מוט מוזהב לשבת עליו. בזמן שישנה, לוקאס חזר לצורתו האנושית, אך כעת היה לבוש בגדים יפים ויקרי ערך. הוא אחז בידה של הנסיכה והיא התעוררה. הוא הסביר לה, שהוא הבז שתפסה, והוא אוהב אותה.
בתחילה, פחדה הנסיכה עד מוות מהזר שהופיע בחדרה ומדבריו, אך עד מהרה החלה לחבבו והודתה שהיא היתה הנסיכה האמצעית.
היא נתנה לו את טבעתה והראתה לו סרט משי אדום אותו תכננה לעטוף סביב אמתה הימנית.
כך יוכל לזהות אותה כשיגיע הרגע. הנסיכה פתחה את החלון והבז עף החוצה.
הזר בא למחרת לבקש לראות את המלך ולזכות בידה של בתו האמצעית. המלך ופמלייתו הצטערו על הבחור הצעיר. הוא היה כה נאה ומקסים, שהם קיוו שיצליחו להניאו מהמשימה המסוכנת שנטל על עצמו.
אך לוקאס היה נחוש, והוזמן להכנס לאולם שבו חיכו שלוש הנסיכות.
התליין כבר עמד שם, עם חרב חדה בידו.
לוקאס הובא אל שלוש האחיות. אחת מהן עמדה קצת לפני האחרות, וענדה את הסרט האדום סביב אצבעה. הוא הכריז כי היא הבת האמצעית, ואכן צדק.
כולם בחצר המלוכה ובעיר שמחו. המלך התחרט על שבועתו זה זמן רב, והוטרד מהסוף האלים שפקד מחזרים תמימים. הוא שמח לתת את יד בתו למחזר מוצלח.
השניים חיו באושר שנים רבות.
יום אחד, לוקאס יצא לציד. אשתו ניסתה למנוע ממנו ללכת, כי היתה לה תחושה מבשרת רעות. אך הוא לא הקשיב לה. היה זה יום חם, והוא חש צמא לאחר שניסה לצוד צבי. הוא שכח את כל אזהרות אמו להתרחק ממים. הוא רכב לפני האחרים וגילה מעיין.
רק התכופך ונגע במים בידו – בת הים תפסה אותו ומשכה אותו למצולות.
"שילמתי מחיר יקר עבורך", היא אמרה.
הנסיכה שמעה את החדשות העצובות. ללא היסוס מהרה להגיע למעיין על מנת למצוא את לוקאס. היא ישבה על הגדה והחלה לבכות.
בת הים הגיחה וניחמה אותה, שלוקאס חי בנוחות שם
למטה.
הנסיכה אמרה שתרגיש טוב יותר אם רק תוכל לראותו, והציעה את מסרק הזהב שבשערה בתמורה.
בת הים הסכימה, והרימה את ראשו של לוקאס מהמים, כך שאשתו תוכל לראות את עיניו.
אז הציעה הנסיכה את טבעתה, ובת הים משכה את לוקאס עד חזהו. אז הציעה הנסיכה את נעלה המוזהבת, ובת הים נתנה לו ללוקאס לעמוד על כף ידה של אשתו. או-אז – תארו לעצמכם – הוא הפך לבז וניצב לידה.
בת הים צללה מטה, והמים החלו לתסוס ולגעוש. היא הגיחה מן המים והשליכה חופן חול כחול אל פני הנסיכה שמיד הפכה לדרקון.
הממלכה היתה שוב בצרה. המלך הציע את מחצית עשרו לכל מי שיוכל לסייע.
קוסם זקן הופיע והבטיח לעזור, בתנאי שהנסיכה תוכל לעמוד בתהליך.
הוא בנה שלושה תנורים גדולים והסיק אותם עד שכל אחד מהם להט יותר מקודמו.
הנסיכה אמרה שתרגיש טוב יותר אם רק תוכל לראותו, והציעה את מסרק הזהב שבשערה בתמורה.
בת הים הסכימה, והרימה את ראשו של לוקאס מהמים, כך שאשתו תוכל לראות את עיניו.
אז הציעה הנסיכה את טבעתה, ובת הים משכה את לוקאס עד חזהו. אז הציעה הנסיכה את נעלה המוזהבת, ובת הים נתנה לו ללוקאס לעמוד על כף ידה של אשתו. או-אז – תארו לעצמכם – הוא הפך לבז וניצב לידה.
בת הים צללה מטה, והמים החלו לתסוס ולגעוש. היא הגיחה מן המים והשליכה חופן חול כחול אל פני הנסיכה שמיד הפכה לדרקון.
הממלכה היתה שוב בצרה. המלך הציע את מחצית עשרו לכל מי שיוכל לסייע.
קוסם זקן הופיע והבטיח לעזור, בתנאי שהנסיכה תוכל לעמוד בתהליך.
הוא בנה שלושה תנורים גדולים והסיק אותם עד שכל אחד מהם להט יותר מקודמו.
הוא דחף את הדרקון לתוך אחד מהם והוציא אותו
במהרה. העור התרכך וקורר במים.
כשהדרקון הושם בתנור השני, העור נבקע ונפתח,
וכאשר הדרקון הושם בתנור השלישי, לוקאס היה צריך להתחבא, מכיוון שהיללות והבכי שנשמעו
מבפנים היו קורעי לב.
הנסיכה הגיחה עירומה מתוך התנור, ולוקאס הניח גלימתו עליה והוביל אותה הביתה בתחושת ניצחון.
הם חיו יחד באושר, חופשיים מדרישותיה של בת-הים שלא שבה להטרידם עוד.
הנסיכה הגיחה עירומה מתוך התנור, ולוקאס הניח גלימתו עליה והוביל אותה הביתה בתחושת ניצחון.
הם חיו יחד באושר, חופשיים מדרישותיה של בת-הים שלא שבה להטרידם עוד.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה