המאיירת הבאה שאת עבודותיה אני שמחה להציג כאן, היא נועה ויכנסקי המוכשרת, שהיתה הראשונה שעזרה להתוות את הבסיס לרעיון של הפרויקט של מולטיפוקל, עזרה בבחירת הסיפור ובבחירת המאיירות השותפות הנוספות למסע.
נועה ויכנסקי
בוגרת המחלקה לתקשורת חזותית בבצלאל במסלול איור.
נועה מציירת מגיל צעיר, וגם קוראת מגיל צעיר – רוב חייה היתה תולעת ספרים וכך גם היום. השילוב בין השניים הוא שהביא אותה לבחירה באיור כקריירה.
נועה איירה עבור עיתונים (מאיירת הראשית של מקור ראשון), מגזינים, הוצאות ספרים ומשחקים.לאחרונה היא גם איירה סיפור גרפי שפורסם בכתב העת אחרי הרבה שנים של הימנעות מקומיקס.
הליך העבודה של נועה הוא דואלי ומשלב בין הידיים לבין המחשב. היא מתחילה את העבודה בסקיצות-רף בעיפרון, כשבאיורים מורכבים כמו אלה שמוצגים בתערוכה היא מציירת כל פרט בנפרד, סורקת הכל למחשב, מרכיבה קומפוזיציה ואז מדפיסה ומאיירת שוב בצורה נקייה ובאופן ידני. היא עובדת בעפרון או בציפורן ודיו. את הצביעה נועה מבצעת בפוטושופ.בעקרון זו שיטת עבודה שמקורה באילוצים טכניים, אבל לדעת נועה היא גם מתאימה לה משום שהיא נוטה לרדת לפרטים קטנים.
על הבחירה בסרט המשי האדום נועה מספרת:כשעדי ואני חיפשנו רעיון לתערוכה, עלה לנו הרעיון לאייר סיפור אחד מנקודות מבט שונות. הואיל ואני אוספת; אגדות, היה לי ברור מאיפה כדאי לקחת אותו: מהאוסף של פרנץ קסאוור פון שנוורת, משום שיש בו אגדות רבות שהן לא מוכרות, מפתיעות, ומספרות בין השאר על נשים עצמאיות ויוזמות.
מתוך האגדה– בחרה נועה בדמות של לוקאס, הדמות הראשית, לפחות לכאורה. לוקאס הוא לא דמות חיובית במיוחד, הוא לא בוחל ברמאות ובגזל, מה שמוזר בפרט בהתחשב בכך שהוא היה אמור להיות כומר.
מהבחינה הזו הוא דווקא לא גיבור חריג באגדות גרמניות. בהרבה מהן הגיבור הוא תחמן.קריאה חוזרת באגדה הבהירה לנועה איפה לוקאס נמצא בחייו: הוא סיים ללמוד מקצוע והוא נודד בדרכים במסגרת היותו ג'ורנימן. זהו מוסד שקיים עד היום בגרמניה: בעלי מקצוע שסיימו את חניכותם יוצאים ל-3 שנים בהן הם מתמקצעים באמצעות עבודה במקומות שונים. יש להם ביגוד מאפיין מאוד, ולכן לוקאס לבוש כפי שהוא לבוש.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה